שרביט נ' כהן דני ארועים בע"מ

פסק דין

התובעים תובעים את הנתבעת שהיא אולם אירועים ע"ס 8,500 ₪ וזאת בגין עוגמת נפש והפסד כספי שנגרם לה בשל פינוי מוקדם של אולם האירועים שבו היא קיימה אירוע של בר מצווה של בנה.

התובעת הזמינה את האולם של הנתבעת ליום 09.06.13 לאירוע בר מצווה של בנה שצריך היה להתחיל בשעה 13:00 ולהסתיים בשעה 18:00.

מצורפת ההזמנה מספר 14853 שבה מצוין גם התפריט שהיה אמור להינתן באירוע וכאמור שעת ההתחלה היא שעת הסיום של האירוע.

לטענת התובעת שנתמכה בעדויות של אחותה וחבר של אחותה שהיו באירוע, האורחים לא הגיעו בדיוק בשעה 13:00 אלא כדרכם של אורחים הגיעו לאולם החל מהשעה 14:00, 14:30 וכבר בשעה 14:45 הוגשה המנה הראשונה. לאחר שפונתה המנה הראשונה, בסביבות השעה 16:00 הוגשה המנה העיקרית. לדבריה בין הגשת המנות וגם תוך כדי הלכו האורחים לרקוד ברחבת הריקודים בעודם שוהים על רחבת הריקודים כאמור הוגשה המנה עיקרית לשולחנות וכאשר חזרו האורחים לשולחנות כבר לא היה אוכל על השולחנות ולמעשה כבר שבשעה 16:15 החלו מלצרים לערוך את השולחנות לקראת אירוע שהיה צריך לקרות בשעות הערב ולמעשה כל האוכל שהיה על השולחן פונה.

לטענת התובעת האורחים כשהגיעו לשולחנות גם לא היה להם היכן לשבת, לא היה להם מה לשתות ומה לאכול וחלקם עזבו את האולם מוקדם יותר מאחר והיו רעבים וגם לא היה להם מקום ישיבה מסודר מאחר והשולחנות כבר נערכו לאירוע אחר.

לטענת התובעת נגרמו לה הפסדים כספיים שכן לדבריה חלק מהמתנות שקיבלו בסכומי כסף מהאורחים בשל כך שהאורחים לא קיבלו את כל הארוחה במלואה החזירו להם התובעים את הכספים שנתנו להם כמתנות. יצוין כי טענה זו לא הוכחה באופן מפורש. כמו כן לדבריהם נגרמה להם עוגמת נפש. לטענתם בסביבות השעה 16:30 התחילו התובעת ובעלה לחפש את בעלי האולם ו/או מי שמארגן את האירועים על מנת לבקש מהם שיעצרו את עריכת השולחנות לאירוע הבא.

בעלה של התובעת סיפר כי אכן פגש את אחד מהאנשים ששמו פרץ שגם התייצב לדיון היום, וביקש ממנו להפסיק לסדר את האולם לאירוע שיבוא לאחר מכן אך נענה בשלילה שכן נאמר לו שהאירוע בר מצווה של בנם הוא אירוע קטן וככה הם נוהגים כאשר מוזמן אירוע קטן בצהריים. לדבריו מתחילים לערוך את השולחנות עוד בזמן האירוע שמתקיים בפועל, לקראת האירוע של הערב.

כאמור התביעה היא בגין החזר הפסד כספי שנגרם לתובעים בשל החזר מתנות בסך 6,000 ש"ח ועוגמת נפש בסך 2,500 ₪. סה"כ 8,500 ₪.

למען הסדר יובהר בשלב זה כי מחירו של האירוע כולו היה 7,140 ₪. התובעים שילמו לנתבעים סך של 1,450 ₪ עבור האירוע ולמעשה את יתרת התשלום בסך 5,690 ₪ הם לא שילמו.

יצוין עוד כי הנתבעת מטעמה גם שלחה לתובעים מכתב התראה לתשלום יתרת החוב הסכום וכן הוצאות שנגרמו לה.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה כי אכן האירוע הוזמן לשעה 13:00 אך בני המשפחה הגיעו רק החל מהשעה 14:30. האנשים התיישבו ליד השולחנות קיבלו שירות מלא מיד עם הגעת האנשים. בשתיים וחצי הוגשה מנה ראשונה ולאחר סיום המנה הראשונה לטענתם ולאחר שניתן זמן סביר לרקוד הוציא מנהל האירועים את המנה העיקרית והתוספות וזה בשעות השעה 16:00.

לטענת הנתבעת עם סיום המנה העיקרית כפי שקורה הרבה באירועי צהריים עזבו רוב המוזמנים את האולם בעוד חלק מצומצם מחברי החתן נותרו לרקוד ברחבת הריקודים.

לדבריו נשארו ברחבת הריקודים כ-15 איש עוד לדברי הנתבעת בכתב הגנתה "אף אחד לא הבטיח לנתבעת כי האירוע שמתחיל בשעה 13:00 הסתיים בשעה 18:00".

השעה 18:00 שנרשמה בהזמנה באה לציין כי זהו הזמן המקסימלי אך היות והאירוע הוא דבר דינמי ועסקינן במקרה זה באירוע קטן יחסית מטבע הדברים הסתיים האירוע קודם.

לדברי הנתבעת הסתיים האירוע ב16:45.

אשר לטענת התובעת לפיה בשעה 16:15 התחילו לסדר את השולחנות לאירוע של הערב – במעמד הדיון היום בבית המשפט אכן אישר נציג הנתבעת, מר אלון ויצמן, כי בשעה 16:15 החלו לסדר את השולחנות לאירוע של הערב וזאת מאחר ולטענת הנתבעת האירוע למעשה הסתיים כבר רוב האנשים הלכו וכך נוהגת הנתבעת לעשות. הדברים מקובלים והדברים גם נראים בצורה ברורה במצלמות של אולם אירועים שבהם צפתה התובעת יחד עם מר ויצמן.

אשר על כן, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה שכן הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה וגם ניסתה לסיים את המחלוקת עם התובעת מחוץ לכותלי בית המשפט אך העניין לא צלח.

עוד טוענת הנתבעת כי טענת התובעת לפיה החזירה מתנות לאורחים היא טענה מגוחכת ולא אמינה ולטענתה גם לא נגרמה לתובעת עוגמת נפש.

דיון והכרעה